טיסה בוטלה במלחמה: נוסע שמיהר לקנות כרטיס במחלקת עסקים לא יקבל החזר

נוסע שטיסת החזור שלו מבנגקוק בוטלה בעקבות סגירת המרחב האווירי רכש בעצמו, כשעתיים אחרי הודעת הביטול, כרטיס במחלקת עסקים ב־3,300 דולר, ותבע מחברת התעופה כ־13,400 ₪. בית המשפט דחה את התביעה במלואה, וקבע שהנוסע פעל בחיפזון ולא הקטין את נזקו, אך לא חייב אותו בהוצאות.

מה קרה

נוסע שיצא לטיול במזרח הרחוק לרגל פרישתו רכש, דרך סוכנות נסיעות, כרטיס הלוך ושוב בין תל אביב לבנגקוק בחברת תעופה ישראלית. טיסת החזור במחלקת תיירים נקבעה ל־18.3.2026, ושווי מקטע החזור היה 388 דולר.

בסוף פברואר ובתחילת מרץ 2026, עם פרוץ מבצע "שאגת הארי", נסגר המרחב האווירי של ישראל וחברות התעופה הישראליות הופעלו בטיסות חילוץ במתכונת מוגבלת. ב־10.3.2026 הודיעה החברה לנוסע תחילה על שינוי הטיסה, ובהמשך אותו יום על ביטולה. בהודעה נכתב שמרכיב הטיסה יזוכה במלואו, והופיע בה קישור לרכישת כרטיס לטיסת חילוץ, עם אפשרות לפנות למוקד השירות לקבלת ההפרש.

כשעתיים בלבד אחרי הודעת הביטול נכנס הנוסע לאתר החברה ורכש כרטיס במחלקת עסקים לאותו תאריך, 18.3.2026, תמורת 3,300 דולר (כ־10,400 ₪). יומיים אחר כך, ב־12.3.2026, הודיעה לו החברה ששובץ ללא עלות לטיסת חילוץ ב־20.3.2026. הנוסע חזר ארצה בטיסה שקנה ולא התייצב לטיסה החלופית. בהמשך החזירה לו החברה, דרך סוכנות הנסיעות, את ערך מקטע החזור המקורי, 388 דולר, בניכוי עמלת סוכן.

טענות הצדדים

הנוסע תבע כ־13,400 ₪: את מחיר כרטיס העסקים, ועוד כ־3,000 ₪ בגין עוגמת נפש, טרחה ויחס מזלזל של נציגי השירות. לדבריו, פעל לפי הודעת החברה, במחלקת תיירים לא היה מקום ב־18.3, והחלופה הזולה הייתה רק ב־28.3, כך שעם עשרה ימי שהייה בחו"ל העלות הייתה גבוהה יותר. הוא הוסיף שהיו לו התחייבויות משפחתיות ומקצועיות לחזור במועד, ושהשיבוץ הנוסף יצר "כפל טיסות".

החברה טענה שהביטול נבע מכוח עליון, שהנוסע רכש את הכרטיס היקר ביוזמתו ובחופזה, שמונה ימים לפני הטיסה, ושצילומי המסך שהוא עצמו צירף מראים טיסות זולות יותר במחלקת תיירים. לטענתה, אין חובה לממן שדרוג למחלקת עסקים, ותביעת עוגמת הנפש חסומה בעקרון ייחוד העילה.

ההכרעה

בית המשפט קבע שסגירת המרחב האווירי בזמן מלחמה היא נסיבה מיוחדת שאינה בשליטת החברה, ולכן היא פטורה מהפיצוי הכספי הסטטוטורי לפי סעיפים 6(א)(3) ו־6(ה) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה).

לגבי כרטיס העסקים, נקבע שההודעה של החברה אפשרה לרכוש כרטיס ברמה דומה לכרטיס המקורי, ולא כל כרטיס שהנוסע בוחר כדי לטוס במועד המקורי. הדין אינו מחייב חברת תעופה לממן שדרוג בתקופת חירום. לפי סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), על הנפגע להקטין את נזקו, והנוסע לא עשה זאת: הוא לא המתין אפילו יממה לשיבוץ, לא פנה לסוכנות הנסיעות ולא בדק חלופות. יתרה מכך, צילומי המסך שצירף הראו טיסות במחלקת תיירים ב־13.3 (1,849 דולר) וב־15.3 (1,749 דולר), מוקדמות יותר וללא הוצאות שהייה, ואילו את ההפרש יכול היה לבקש מהחברה. גם לטענות על התחייבויות דחופות ועל הוצאות שהייה לא הוצגה שום ראיה, וחישוב עשרת ימי השהייה נמצא מלאכותי, שכן עמדה לרשותו טיסה חינם עם עיכוב של יומיים בלבד.

לגבי עוגמת הנפש, בית המשפט הסביר שלפי סעיף 10 לחוק התובלה האווירית, נזק הנובע מעצם הביטול אינו מצדיק תביעה נפרדת, אם כי במקרים חריגים של התנהלות נפרדת של החברה ייתכן פיצוי נוסף. כאן לא נמצא יחס בוטה. בית המשפט ציין שאין הצדקה לכך שהחברה לא השיבה לפניות, אך היא פעלה תחת עומס חסר תקדים, החזירה את ערך מקטע החזור וגם נשאה בעלות המושב בטיסה החלופית.

התוצאה

התביעה נדחתה במלואה. למרות הכלל שהצד המפסיד משלם הוצאות, בית המשפט התחשב בלחץ ובאי־הוודאות שבהם היה שרוי הנוסע בחו"ל בזמן מלחמה, ולפנים משורת הדין קבע שכל צד יישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 30 ימים.

הכתבה מתארת פסק דין שפורסם, בתמצית ובשפה פשוטה, ואינה מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. שמות הצדדים הושמטו. פסק הדין ניתן בערכאה דיונית, וייתכן שיוגש עליו ערעור.