פירוק חברה מרצון
פירוק חברה מרצון
תופעה שכיחה במחוזותינו הינה החזקה במניות של חברה, אשר הוקמה לפני שנים מספר לצורך או, לעניין מסוים, אשר חלף מן העולם. אולם, בעלי המניות מעולם לא טרחו להביא את החברה לחיסולה הסופי על יד הליך הקרוי פירוק חברה מרצון ובמקרה הקיצוני אף שכחו מקיומה.
סיטואציה זו יוצרת מצב אבסורדי, מאחר ובין היתר התאגדות במסגרת של חברה בע"מ (בעירבון מוגבל) בתכליתה, נועדה כדי להפיק רווח וזאת מבלי לסכן את ההון העצמי של בעלי המניות. אולם, בנסיבות אלה לא רק שהחברה אינה מפיקה רווחים, אלא ההפך הגמור הוא הנכון. בהתאם להוראות החוק, כל חברה הרשומה בישראל מחויבת מידי שנה בשנה, בין השאר, בתשלום בגין אגרת חברות (כ – 1360 ₪ לשנה). משמע – החברה מחויבת בתשלום אגרות שנתיות, אף אם הינה מוגדרת כחברה שאינה פעילה וכל זמן שהחברה לא חוסלה באופן סופי כנדרש על פי הדין, ממשיכה היא לצבור חובות בגין אי תשלום אגרות שנתיות ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית. חובות אלו עלולים להצטבר עד כדי אלפי שקלים, וכן עלולים לעבור במישרין לבעלי המניות או למי שכיהן בזמן ההפרה כדירקטור בחברה מפרת חוק (ראוי לציין כי האמור לעיל נוגד את רעיון האישיות המשפטית הנפרדת). במצב דברים זה לא רק שאין הצדקה להמשך קיומה של החברה, אלא שהמשך קיומה ללא כל תוכן כלכלי כרוך בחיוב בעיצומים כספיים (קנס) ובהטלת סנקציות משפטיות. כדי להימנע מפוזיציה זו, יש לנקוט בהליך משפטי הקרוי פירוק חברה מרצון משמעותו, חיסול החברה על ידי בעלי המניות. נוהל זה לא רק עוצר את רצף חיובי האגרה, אלא אף מעורר את האפשרות לקבל פטור בגין חובות וקנסות העבר בשל אגרות שנתיות שלא שולמו – בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים.
יודגש כי, קיימים מספר דרכים לחיסולה של חברה על פי פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג – 1983, כדלקמן: פירוק חברה מרצון על ידי בעלי המניות או פירוק חברה מרצון על ידי נושי החברה, פירוק על ידי בית משפט ופירוק חברה מרצון בפיקוח בית משפט. במאמר זה נסקור את נוהל פירוק חברה מרצון על ידי בעלי המניות שהינה הדרך הקלה והמהירה ביותר לפירוק החברה וחסימת המשך חיובי אגרות והטלת קנסות.
תופעה שכיחה במחוזותינו הינה החזקה במניות של חברה, אשר הוקמה לפני שנים מספר לצורך או, לעניין מסוים, אשר חלף מן העולם. אולם, בעלי המניות מעולם לא טרחו להביא את החברה לחיסולה הסופי על יד הליך הקרוי פירוק חברה מרצון ובמקרה הקיצוני אף שכחו מקיומה.
סיטואציה זו יוצרת מצב אבסורדי, מאחר ובין היתר התאגדות במסגרת של חברה בע"מ (בעירבון מוגבל) בתכליתה, נועדה כדי להפיק רווח וזאת מבלי לסכן את ההון העצמי של בעלי המניות. אולם, בנסיבות אלה לא רק שהחברה אינה מפיקה רווחים, אלא ההפך הגמור הוא הנכון. בהתאם להוראות החוק, כל חברה הרשומה בישראל מחויבת מידי שנה בשנה, בין השאר, בתשלום בגין אגרת חברות (כ – 1360 ₪ לשנה). משמע – החברה מחויבת בתשלום אגרות שנתיות, אף אם הינה מוגדרת כחברה שאינה פעילה וכל זמן שהחברה לא חוסלה באופן סופי כנדרש על פי הדין, ממשיכה היא לצבור חובות בגין אי תשלום אגרות שנתיות ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית. חובות אלו עלולים להצטבר עד כדי אלפי שקלים, וכן עלולים לעבור במישרין לבעלי המניות או למי שכיהן בזמן ההפרה כדירקטור בחברה מפרת חוק (ראוי לציין כי האמור לעיל נוגד את רעיון האישיות המשפטית הנפרדת). במצב דברים זה לא רק שאין הצדקה להמשך קיומה של החברה, אלא שהמשך קיומה ללא כל תוכן כלכלי כרוך בחיוב בעיצומים כספיים (קנס) ובהטלת סנקציות משפטיות. כדי להימנע מפוזיציה זו, יש לנקוט בהליך משפטי הקרוי פירוק חברה מרצון משמעותו, חיסול החברה על ידי בעלי המניות. נוהל זה לא רק עוצר את רצף חיובי האגרה, אלא אף מעורר את האפשרות לקבל פטור בגין חובות וקנסות העבר בשל אגרות שנתיות שלא שולמו – בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים.
יודגש כי, קיימים מספר דרכים לחיסולה של חברה על פי פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג – 1983, כדלקמן: פירוק חברה מרצון על ידי בעלי המניות או פירוק חברה מרצון על ידי נושי החברה, פירוק על ידי בית משפט ופירוק חברה מרצון בפיקוח בית משפט. במאמר זה נסקור את נוהל פירוק חברה מרצון על ידי בעלי המניות שהינה הדרך הקלה והמהירה ביותר לפירוק החברה וחסימת המשך חיובי אגרות והטלת קנסות.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו,
כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
